• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מרץ 2020

        קרן סיון-שפייר, אבי עורי, רפי חרותי
        עמ' 191-194

        פגיעות חוט השדרה נגרמות עקב מגוון רחב של סיבות חבלתיות ולא חבלתיות. פגיעות חוט השדרה שאינן חבלתיות מהוות תחום מתפתח בעל חשיבות גוברת בעולם הרפואה, כשמחקרים מצביעים על מגמת עלייה בשכיחותן, בחלקו בגלל התבגרות האוכלוסייה. כ-9% מסך פגיעות אלו, הן משניות לסיבה זיהומית.

        לפגיעה בחוט השדרה יש השלכות מהותיות על איכות חייו של המטופל. תהליך שיקום מוצלח מתמקד בהשגת עצמאות מרבית ובהצבת מטרות ברות השגה, בהתאם לצרכים והרצונות של המטופל.

        על הצוות המטפל להכיר את המהלך הטבעי הצפוי ולהביא בחשבון את מערכות התמיכה הקיימות לרשות המטופל, ובאמצעות מודל טיפולי על ידי צוות בין מקצועי לנסות לצמצם את הפגיעה במעגלי החיים ככל האפשר.

        במאמר זה, נסקור את הסיבות הנגיפיות העיקריות לפגיעות בחוט השדרה.

        נדון באפידמיולוגיה, בהיבטים הקליניים ובמשמעויות הייחודיות של תת קבוצה זו בתהליך השיקום.

        אוקטובר 2003

        אבי עורי
        עמ'

        אבי עורי

         

        האגף לרפואה שיקומית, מרכז רפואי רעות, ת"א, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        מכל הגורמים לפגיעה בחוט-השידרה כיום, חדירת קליעים או רסיסים הפכה לשכיחה ביותר באוכלוסיית ארה"ב, בנוסף לפגיעות מסוג זה בנסיבות מלחמתיות או בפעולות טרור. הקליע אינו חייב לחדור לחוט-השידרה כדי לגרום לנזק נירולוגי; הוא יכול להיגרם עקב זעזוע, פליטת חום, נזק לכלי-הדם או שבר. לא הוכח שהוצאת הקליע או הרסיס משנה את הפרוגנוזה הנירולוגית.

        נסקרים במאמר להלן ההיבטים ההיסטוריים, הבליסטיים-משפטיים, הניסיון בישראל, הסיבוכים והפרוגזנוזה של פגיעות מסוג זה.

        דצמבר 2002

        עמירם כ"ץ, מלכה איצקוביץ', עדה תמיר, אורה פילו, פלביה שטיינברג, חיים רינג, יעקב רונן, רלוקה שפסר וראובן גפשטיין
        עמ'

        עמירם כ"ץ (1), מלכה איצקוביץ' (1), עדה תמיר (2), אורה פילו (1), פלביה שטיינברג (1), חיים רינג (1), יעקב רונן (1), רלוקה שפסר (1), ראובן גפשטיין (3)

        (1) המח' לשיקום ד' ו-ג', בית החולים לווינשטיין, רעננה, (2) המח' לרפואה קהילתית ואפידמיולוגיה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, (3) היח' לניתוחי גב, בית החולים מאיר, כפר-סבא

         

        עד לאחרונה הוערך תיפקוד בנפגעי חוט-השידרה (נח"ש) באמצעות סולמות מדידה סטנדרטיים שנועדו לסוגי נכויות מגוונים. אולם לסולמות אלו רגישות נמוכה יחסית לשינויים במרכיבי תיפקוד חשובים לנח"ש ואינם סגוליים דיים לבדיקה של תת-קבוצה מסוימת.

        הנפוץ בסולמות ברפואת- שיקום, ה-Functional Independence Measure (FIM), מאפשר למדוד בעיקר את ההפרעה שהנכות גורמת לסביבה המטפלת ולאו-דווקא לחולה עצמו. לכן פותח במחלקה לשיקום נפגעי שידרה בבית-החולים לוינשטיין הסולם Spinal Cord Independence Measure (SCIM), שהוא ייחודי לנח"ש.

        סולם ה-
        SCIM מאפשר לתת מענה לחסרונות שנמצאו בסולמות בהם הסתייעו המטפלים עד כה ובנוסף הוא קל ליישום. הגירסה הראשונה שלו נמצאה מהימנה ורגישה מ-FIM לשינויים בתיפקוד נח"ש. לשיפור חלק מניסוחיה פותחה גירסה שנייה של הסולם – ה- II SCIM. גירסה זו נמצאה מהימנה גם היא, ובחלק ממרכיבי התיפקוד היא אף מהימנה יותר מהמקורית.


        במחקר הנוכחי נבדקה הרגישות היחסית של II SCIM לשינויים בתיפקוד נח"ש, תוך השוואה ל-FIM. בעשרים ושישה נח"ש בוצעו בדיקות עוקבות של II SCIM ו- FIM במהלך אישפוז שיקומי. נמצא מיתאם גבוה בין הציונים הכוללים של שני הסולמות (¡=0.915; p>0.0001). השינוי הממוצע בציון התיפקוד מהבדיקה הראשונה לאחרונה היה גדול ב-II SCIM  לעומת FIM (p<0.04), ושיעור הזיהוי של שינויים בתיפקוד נח"ש היה לרוב גדול יותר ב- II SCIM. יתרון ה- II SCIM בזיהוי השינויים התבטא בתחומי התיפקוד בהם קיים שוני מהותי בתוכן הסולם בינו ל-FIM

        תוצאות אלו מאששות את תקפותה של הגירסה השנייה של SCIM. עם זאת, כדי לאפשר ישום נרחב ובינלאומי בסולם, נדרשת בדיקתו בקבוצות גדולות יותר, וכן במדינות ותרבויות שונות.

        ספטמבר 2002

        זאב שנקמן, שי שורר, איטה ליטמנוביץ, מיכאל גוטרמכר, לודוויג לזר, אילן ארז, רוברט ידייקין, נפתלי פרויד
        עמ'

        זאב שנקמן1 שי שורר2, איטה ליטמנוביץ2 מיכאל גוטרמכר3 אילן ארז3 רוברט ידייקין1, נפתלי פרויד3

         

        1המחלקות להרדמה וטיפול נמרץ כללי, 2ילודים ותינוקות, 3וניתוחי ילדים, בי"ח מאיר כפר-סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        המטרה במאמר זה היא לדווח על אילחוש של חוט-השידרה (אח"ש) (spinal anesthesia) בפגים ובפגים-לשעבר, בהדגשת ההיבטים הטכניים של הפעולה, המכשלות האפשריות והניסיון שצברו המחברים במהלך עבודתם.

         

        נבדק המהלך הסב-ניצוחי בכל הפגים והפגים-לשעבר (גיל מתחילת ההריון ['גיל מתוקן'] הצעיר מ-60 שבועות) שנותחו במוסדנו תחת אח"ש משך 35 חודשים. הדיקור המותני התבצע בחולה יושב בין החוליות L4-5 או L5-S1. הוזרקו טטרקאין או בופיווקאין היפרבריים במינון 1 מ"ג/ק"ג עם אדרנלין. החולים הוחזקו בתנוחת reverse-trendelenburg במשך 2-3 דקות, ולאחר מכן במצב מאוזן.

         

        שישים ושיבעה פגים ופגים-לשעבר נותחו באח"ש. שישים-וחמישה נותחו לתיקון בקע במיפשעה ו-2 לפילורומיוטומה. גיל ההריון היה 3.6+30.1 שבועות, 'הגיל המתוקן' בעת הניתוח היה 3.4+42.9 שבועות, והמשקל היה 1,165+3,234 ג'. שלושים-ושניים מהתינוקות לקו במחלות נוספות, כולל מצב חולני במוח (8 תינוקות), מומי לב (12), מחלות ריאות (15) ומימצאים בכליות או בדרכי השתן (8). בשישים-ושניים מהפגים היה האילחוש מוצלח ללא תוספת חומרי-אילחוש. שלושה פגים נזקקו לתוספת N2O ושניים להרדמה כללית, אך חסימה תנועתית (מוטורית) ותחושתית (סנסורית) בתר-ניתוחית (post-operative) אובחנה בכל הפגים. במהלך הניתוח ניצפו היפוקסמיה קצרה בשני פגים, דום-נשימה בשניים ובראדיקרדיה באחד. הפגים שלקו בדום-נשימה והיפוקסמיה טופלו בהצלחה באמצעות הנשמה במסכה והאטת קצב-הלב שלא הגיבה לגירוי ידני הגיבה לאטרופין. לאחר הניתוח ניצפו דום נשימה קצר עם היפוקסמיה (1) והיפוקסמיה בלבד (1), שחלפו בעקבות מתן חמצן עם או ללא גירוי ידני קל. בראדיקרדיה קצרה שחלפה ללא טיפול ניצפתה בשלושה חולים. שיעור הסיבוכים מתאים למדווח בספרות הרפואית.

         

        ההצלחה של אח"ש תלויה בתשומת לב מירבית להערכה קדם-ניתוחית, מנח בעת ההזרקה ולאחריה, מינון גבוה-יחסית של חומר-אילחוש וניטור בעת הניתוח ולאחריו.

        ספטמבר 2001

        עמירם כ"ץ, מיכאל שגיב
        עמ'

        עמירם כ"ץ, מיכאל שגיב

         

        המח' לשיקום ד', ביה"ח לוינשטיין, רעננה, המכללה לחינוך גופני זינמן, מכון וינגייט

         

        התיפקוד התקין של כל אברי הגוף תלוי בגירוי עצבי המגיע אליהם מהמוח דרך חוט-השידרה. נזק לחוט-השידרה גורם לנתק של הקשר העצבי בין המוח לאברי הגוף אליהם מגיעים עצבים מחלק חוט-השידרה שמתחת לאזור הפגיעה. כאשר הנתק מתרחש בחוט-השידרה הצווארי, ייתכנו שיתוק מלא או חלקי של מערכת העצבים האוטונומית מתחת לאזור הפגיעה. אלה יתבטאו בהפרעות בתיפקוד ובניידות ובהתהוות חולי קשה – סיבוכים גופניים מגוונים הקשורים בכשל תיפקודי של מערכות גוף שונות עקב אי קבלת גירוי עצבי תקין, ביניהם הפרעות של דרכי המין, דרכי השתן, דרכי העיכול, הלב וכלי הדם ודרכי הנשימה.

        ההפרעה בתיפקוד דרכי-הנשימה היא אחת המשמעותיות ביותר. היא מהווה כיום הסיבה השכיחה ביותר לתמותה בקרב נפגעי חוט-השידרה, ועלולה להפריע לניצול פוטנציאל התיפקוד הגופני שנותר לנפגעים אלה. הפרעת התיפקוד בנפגעי חוט-השידרה קשורה בחלקה לירידה ביכולת העבודה האאירובית, ולהפעת הנשימה תיתכן תרומה מסוימת לירידה זו.

        פברואר 1999

        ח' שטארקר, ג' וולפין, א' לרנר, ח' שטיין, ש' וינטרוב וד' הנדל
        עמ'

        Ilizarov Reconstructive Surgery in Complex Problems of the Musculoskeletal System

         

        H. Shtarker, G. Volpin, A. Lerner, H. Stein, S. Wientroub, D. Hendel

         

        Depts. of Orthopedic Surgery, Western Galilee Hospital, Naharyia, Rambam Medical Center, Haifa, Dana Children Hospital, Tel Aviv-Sourasky Medical Center, and Rabin Medical Center (Golda Campus, and Hasharon Hospital), Petah Tikva

         

        The Ilizarov technique is an important modality of reconstructive surgery for limb deformities, such as malunion and nonunion of fractures, persistent osteomyelitis, and bone loss following complex limb injuries, as well as in limb- lengthening procedures. It has received wide recognition in the Western world over the past decade. In MEDLINE we found 537 articles published between 1971-1995 that describe the use of this technique. Of these, only 18 were published between 1971-1975, while 261 were published between 1991-1995.

        The present paper describes the developments and updates in this method, as a result of the large experience gained by the authors in a number of centers in Israel using this technique. The Ilizarov apparatus is a circular frame that allows accurate control, much more than any other external fixator, during correction of limb deformities and limb-lengthening. It is minimally invasive, and open techniques and use of internal hardware and bone grafts are not needed.

        Based on our experience, we suggest that this method requires careful preoperative planning and meticulous surgical technique. More important, cooperation between surgeon and patient throughout the lengthy treatment is a prerequisite to ensure complete success, even in the most complicated cases.

        ינואר 1999

        ערן תמיר, יגאל מירובסקי ונחום הלפרין
        עמ'

        Epidural Spinal Abscess

         

        E. Tamir, Y. Mirovsky, N. Halperin

         

        Orthopedics Dept., Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin

         

        A 42-year-old man was admitted for fever and severe low back pain radiating to both legs. On MRI, an epidural spinal abscess from S1 to D10 was seen. Treatment included laminectomy, drainage of the abscess and antibiotics. Recovery was complete without neurological damage. Increased awareness of this disease may lead to diagnosis and treatment.

        מאי 1998

        אלכס כהנא, ויקטור שולזון, אורית דולברג, פלורלה מגורה ויורם שיר
        עמ'

        Intravenous Lignocaine for Chronic Pain

         

        Alex Cahana, Victor Shvelzon, Orit Dolberg, Florella Magora, Yoram Shir

         

        Pain Treatment Services, Depts. of Anesthesiology of Sheba Medical Center, Tel Hashomer and of Hadassah-University Hospital, Jerusalem

         

        Intravenous injection of lignocaine relieves pain in animals with experimentally induced pain, and in man, mainly those with neuropathic pain. 106 patients were treated with intravenous lignocaine during a period of 18 months (212 treatment sessions). Blood pressure, heart rate and pain scores were continuously monitored after an intravenous bolus of lignocaine, 1 mg/kg, followed by continuous infusion of lignocaine, 5 mg/kg during 1 hour. There was significant pain relief after each session in most patients, lasting from a few hours to 4 weeks. There were no significant side effects. We present 2 of our patients. Due to its simplicity, efficacy and safety, intravenous lignocaine injection is recommended for those with neuropathic pain unrelieved by other therapeutic modalities.

        דצמבר 1997

        א' אדונסקי, ח' סמו וש' לבנקר
        עמ'

        Central Cord Syndrome in the Elderly Who Fall: a Diagnostic Trap

         

        A. Adunsky, H. Semo, S. Levenkrohn

         

        Geriatric Rehabilitation Dept., Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        Acute post-traumatic spinal injury is common and usually poses no diagnostic difficulties. Following a low-energy fall, the onset of acute central cord syndrome in the elderly is not common and is frequently misdiagnosed. Men aged 60 and 81, and a woman aged 75 are described, in whom central cord syndrome was overlooked. Awareness of this condition is important to avoid incorrect diagnosis and hazardous management.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303